טעינת רכב חשמלי בבניין משותף: ועד בית, אישורים ופתרונות

הזכות החוקית להתקנת עמדת טעינה

חוק המקרקעין בישראל עודכן בשנים האחרונות כדי להקל על בעלי רכבים חשמליים המתגוררים בבניינים משותפים. לפי תיקון 33 לחוק המקרקעין (שנכנס לתוקף ב-2022), לכל דייר בבניין משותף יש זכות להתקין עמדת טעינה לרכב חשמלי בחניה הצמודה שלו.

החוק קובע שוועד הבית אינו יכול למנוע התקנת עמדת טעינה, כל עוד מתקיימים התנאים הבאים: ההתקנה מבוצעת על ידי חשמלאי מוסמך, ההתקנה עומדת בדרישות הבטיחות, ההתקנה אינה פוגעת באופן בלתי סביר בדיירים אחרים, והדייר נושא בכל עלויות ההתקנה.

עם זאת, חשוב להבין שהחוק מחייב את הדייר להודיע לוועד הבית 30 ימים מראש לפני ביצוע ההתקנה. ועד הבית רשאי להתנגד רק מטעמי בטיחות, ובמקרה של מחלוקת ניתן לפנות למפקח על רישום המקרקעין.

החוק חל גם על שוכרים ולא רק על בעלי דירות, כל עוד יש הסכמה מבעל הדירה. זוהי נקודה חשובה, כיוון שהרבה דיירים בישראל הם שוכרים.

תהליך מול ועד הבית

למרות שהחוק לצדכם, מומלץ לנהל את התהליך בשקיפות ובתקשורת טובה עם השכנים ווועד הבית כדי למנוע חיכוכים מיותרים.

שלב 1: הודעה מסודרת — שלחו מכתב רשום לוועד הבית (או במייל עם אישור קריאה) המפרט את כוונתכם להתקין עמדת טעינה. צרפו את הסעיפים הרלוונטיים מחוק המקרקעין.

שלב 2: תכנית התקנה — הזמינו חשמלאי מוסמך לבצע סקר מקדים ולהכין תכנית התקנה. שתפו את התכנית עם ועד הבית כדי להראות שההתקנה מקצועית ובטוחה.

שלב 3: התייחסות לדאגות השכנים — הדאגות הנפוצות הן: חשש מעומס על מערכת החשמל של הבניין, חשש בטיחותי (שריפות), חשש מרעש, וחשש שהכבלים יפגעו באסתטיקה. הכינו תשובות לכל דאגה.

שלב 4: ביצוע ההתקנה — לאחר תום 30 ימי ההודעה, תוכלו לבצע את ההתקנה. ודאו שהחשמלאי עובד בצורה מסודרת ומנקה את האזור בסיום.

טיפ חשוב: אם יש שכנים נוספים עם רכבים חשמליים, שקלו לתאם התקנה משותפת. זה יכול לחסוך בעלויות ולהקל על תהליך ההתקנה.

פתרונות טכנולוגיים לבניינים משותפים

הטכנולוגיה מציעה מספר פתרונות חכמים שמתמודדים עם האתגרים של טעינה בבניין משותף.

ניהול עומסים (Load Management) — מערכת שמנהלת את חלוקת החשמל בין מספר עמדות טעינה בבניין. כאשר מספר רכבים טוענים במקביל, המערכת מחלקת את ההספק הזמין ביניהם כדי למנוע עומס יתר על מערכת החשמל של הבניין. לדוגמה, אם יש 50A זמינים ושלושה רכבים טוענים, כל אחד יקבל כ-16A.

מדידה אישית (Sub-metering) — מונה חשמל ייעודי לכל עמדת טעינה, כך שכל דייר משלם עבור החשמל שהוא צרך בפועל. זה מונע ויכוחים על חלוקת עלויות ומאפשר חשבונית נפרדת לכל דייר.

מערכות טעינה משותפות — חברות כמו Wevo Energy ו-EV Edge מציעות מערכות ניהול טעינה שלמות לבניינים, כולל אפליקציה, תזמון, תשלום אוטומטי וניהול עומסים. הפתרון מתאים לבניינים עם 5 או יותר עמדות טעינה.

חיבור לחשמל דירתי — הפתרון הפשוט ביותר הוא משיכת כבל ישירות מלוח החשמל של הדירה. החשמל נמדד במונה הדירתי הקיים, ואין צורך במונה נפרד או בהתחשבנות עם שכנים. אפשרי כאשר המרחק מהדירה לחניה סביר.

עלויות ומימון

עלות ההתקנה בבניין משותף גבוהה בדרך כלל מהתקנה בבית פרטי, בעיקר בגלל המרחקים הגדולים יותר ועבודת הניתוב המורכבת.

עלויות טיפוסיות: עמדת טעינה בסיסית 7 קילוואט: 800-2,500 שקלים כבל ייעודי מלוח החשמל (30-80 מטר): 1,500-5,000 שקלים מפסק ייעודי בלוח: 300-500 שקלים עבודת חשמלאי: 1,500-3,000 שקלים מונה משנה (אם נדרש): 500-1,000 שקלים סה"כ טיפוסי: 4,000-12,000 שקלים

אפשרויות מימון: חלק מהבנקים מציעים הלוואות ייעודיות ל"ירוק" בריבית מופחתת. בנוסף, חלק מוועדי הבתים מממנים את תשתית הטעינה מקופת הוועד כהשקעה בשווי הדירות בבניין.

בחלק מהרשויות המקומיות ניתן לקבל סיוע או מענק חלקי להתקנת תשתית טעינה בבניינים משותפים. מומלץ לבדוק מול הרשות המקומית שלכם.

חשוב לזכור: אם מספר דיירים מתקינים יחד, ניתן לחלק את עלויות התשתית המשותפת ולחסוך 30-50% לכל דייר.